1. לידה ראשונה של האם.

2.לידה רגילה (ולא קיסרי).

3.אם אחד מההורים לוי או כהן הבכור פטור מפדיון.

4.אם חלילה היה נפל לפני לידת הבכור צריך לבדוק באיזה שלב נפל, יש מקרים שהבא אחרי נפל צריך פדיון ויש מקרים שלא ,בכללי ניתן לאמר שעד ארבעים יום אם נפל הבא אחריו צריך פדיון אך צריך לבדוק כל מקרה לגופו על ידי מורה הוראה.

ע"פ ההלכה רק האב מחוייב במצוה או הבן עצמו כשיגדל לגיל מצוות. לציין שיש דעות בהלכה ששליח ב"ד יכול לפדות במידה ואין אב שיפדה(האב גוי או חלילה נפטר).בכל מקרה צריך לשאול מורה הוראה.

החיוב מתחיל לאחר שלושים יום מהלידה -ביום השלושים ואחת, ואם יוצא שבת או חג דוחים למחורת.לציין לפעמים התינוק נולד פג ולכן הספירה מתחילה מיום יציאתו מהאינקובטור.

סכום הכסף הוא שווה לערך של 100 גרם כסף טהור ונוהגים לפדות בחמישה סלעים(מטבעות) מכסף טהור , בדרך כלל לכהן שעושה פדיונות יש את המטבעות ולפני הפדיון הו מוכר אותן לאבי      

הבן בסכום של 290 שח וכך המטבעות עוברות לבעלות האב ובהן 

פודה את בנו.

האב מברך שתי ברכות :על פדיון הבן ושהחיינו, ואח"כ מברכים על יין ובשמים,( מצ"ב נוסך הפדיון)

כן האב יכול למנות שליח לפדות את בנו.